הכתוב בדפים הבאים אינו מהווה תחליף לביקור ובדיקה אצל וטרינר!!
המוח פועל ע"י תיקשורת חשמלית של אותות (פולסים) בין תאים.
כאשר יש הפרעה בתקשורת והזרמים החשמליים נעים באופן פתאומי ובעודף ללא מסלול מוגדר נוצרת למעשה הפרעה חשמלית המתבטאת בגוף בעווית.
הסיבות לעוויתות הן רבות.
חלקן קשורות ישירות למוח כמו בעיות מולדות, דלקות, טרואמה לראש, גידולים ועוד; חלקן קשור לפעילות הגוף כגון כשל כבד או כליות (הגורם לעליית רעלים בגוף), חוסר בגלוקוז, מכת חום, שינויים חדים ברמות מינרלים, הרעלות ועוד.
כאשר לא מצליחים למצוא כל סיבה ראשונית לעוויתות הן מוגדרות כאפילפסיה.
אפילפסיה אינה מחלה מאוד נפוצה אך גם אינה נדירה. היא יותר נפוצה בכלבים מאשר בחתולים ויותר נפוצה בגזעים מסויימים (גולדן רטריבר, רועה גרמני ועוד).
הגיל הממוצע בה המחלה מופיע היא בין 6 חודשים ל5 שנים.
במידה ויש גורם ראשוני לעווית ננסה לטפל בבעיה הנ"ל כדי למנוע עוויתות חוזרות בעתיד.
במידה ומדובר באפילפסיה ללא סיבה ידועה, מטרת הטיפול אינה ריפוי אלא שליטה בתופעה ע"י הפחתת התדירות לפחות מפעם בחודש ולהפחתת עוצמת ומשך העוויתות.
ההתקף מאופיין ש3 שלבים:
1. Aura: בע"ח לא רגוע מסתובב בבית בפחד, ינסה להתחבא. נמשך עד שעה.
2. שלב ההתקף: ההתקפים לרוב קצרים יחסית (פחות מדקה) אך לבעלים המבוהלים נראים ארוכים מאוד ומבהילים. במידה וההתקף מתארך מעל 5 דקות יש סכנת חיים. לעיתים ההתקף הוא חלקי בלבד ולעיתים הוא כללי המערב את כל הגוף וכולל איבוד הכרה ואיבוד שליטה על צרכים.
3. Post ictus: מיד לאחר העווית. בע"ח מבולבל, לא מזהה את הבעלים והסובב אותו, פחד לעיתים עיוורון זמני.
חשוב להתחיל ולטפל בעוויתות מייד עם הופעתן!
כל עווית "מחזקת" את ה"מסלול החולה" של זרם החשמל במוח ואת התופעה!!!
בזמן ההתקף אין לנסות לגעת בחיה באזור הפנים והפה, בע"ח לא שולט/מודע לעצמו ויכול לנשוך בעוצמה!
מייד בסיום העווית הגיעו לוטרינר ותארו לו את אשר התרחש בדיוק המירבי.
האיבחון במצב זה חשוב מאוד וכולל היסטוריה מפורטת, בדיקה פיסיקאלית ונוירולוגית, בדיקות דם, בדיקת נוזל חוט השידרה ולעיתים גם צילומים.
לאחר ההבחנה שמדובר באפילפסיה ללא גורם ראשוני יש מספר אפשרויות:
1. הרופא יספק לכם מזרק ווליום אותו יש לתת לכלב לתוך הרקטום בזמן עווית או טיפות ווליום לעיניים. מינון ותדירות לפי הוראות הוטרינר.
2. תחילת טיפול בתרופות מונעות עווית לכל החיים:
KBR ו/או פנוברביטל
במידה והוחל בטיפול תרופתי יש לבצע לאחר תקופה מסוימת, בדיקת דם לרמות החומר התרופתי בדם. תאריך הבדיקה בתאום עם הוטרינר.
בנוסף כל חצי שנה בדיקת דם לוודא שאין פגיעה בכבד.
מספר נקודות למחשבה:
· דרוש שיתוף פעולה מלא של הבעלים, ללא טיפול מסור ועיקבי לא נצליח.
· הטיפול הוא לכל החיים.
· אסור להפסיק מתן התרופות עצמאית ובבת אחת, הפסקה מיידית יכולה לגרום להופעת העוויתות ולהחמרתן.
· מטרת הטיפול היא להורדת תדירות העוויתות ועוצמתן אך לא להפסיקם!
· חשוב להבין שהבעיה פרוגרסיבית וסביר להניח שהיא תחמיר עם הזמן.
· לתרופות שבטיפול יש תופעות לוואי של פגיעה בכבד לטווח ארוך.
· יש להרחיק את התרופה מהישג ידם של ילדים ובעלי חיים!
· בכל שינוי בהתנהגות בכלב או חריגה מהנורמאלי להתייעץ עם הוטרינר.
המוח פועל ע"י תיקשורת חשמלית של אותות (פולסים) בין תאים.
כאשר יש הפרעה בתקשורת והזרמים החשמליים נעים באופן פתאומי ובעודף ללא מסלול מוגדר נוצרת למעשה הפרעה חשמלית המתבטאת בגוף בעווית.
הסיבות לעוויתות הן רבות.
חלקן קשורות ישירות למוח כמו בעיות מולדות, דלקות, טרואמה לראש, גידולים ועוד; חלקן קשור לפעילות הגוף כגון כשל כבד או כליות (הגורם לעליית רעלים בגוף), חוסר בגלוקוז, מכת חום, שינויים חדים ברמות מינרלים, הרעלות ועוד.
כאשר לא מצליחים למצוא כל סיבה ראשונית לעוויתות הן מוגדרות כאפילפסיה.
אפילפסיה אינה מחלה מאוד נפוצה אך גם אינה נדירה. היא יותר נפוצה בכלבים מאשר בחתולים ויותר נפוצה בגזעים מסויימים (גולדן רטריבר, רועה גרמני ועוד).
הגיל הממוצע בה המחלה מופיע היא בין 6 חודשים ל5 שנים.
במידה ויש גורם ראשוני לעווית ננסה לטפל בבעיה הנ"ל כדי למנוע עוויתות חוזרות בעתיד.
במידה ומדובר באפילפסיה ללא סיבה ידועה, מטרת הטיפול אינה ריפוי אלא שליטה בתופעה ע"י הפחתת התדירות לפחות מפעם בחודש ולהפחתת עוצמת ומשך העוויתות.
ההתקף מאופיין ש3 שלבים:
1. Aura: בע"ח לא רגוע מסתובב בבית בפחד, ינסה להתחבא. נמשך עד שעה.
2. שלב ההתקף: ההתקפים לרוב קצרים יחסית (פחות מדקה) אך לבעלים המבוהלים נראים ארוכים מאוד ומבהילים. במידה וההתקף מתארך מעל 5 דקות יש סכנת חיים. לעיתים ההתקף הוא חלקי בלבד ולעיתים הוא כללי המערב את כל הגוף וכולל איבוד הכרה ואיבוד שליטה על צרכים.
3. Post ictus: מיד לאחר העווית. בע"ח מבולבל, לא מזהה את הבעלים והסובב אותו, פחד לעיתים עיוורון זמני.
חשוב להתחיל ולטפל בעוויתות מייד עם הופעתן!
כל עווית "מחזקת" את ה"מסלול החולה" של זרם החשמל במוח ואת התופעה!!!
בזמן ההתקף אין לנסות לגעת בחיה באזור הפנים והפה, בע"ח לא שולט/מודע לעצמו ויכול לנשוך בעוצמה!
מייד בסיום העווית הגיעו לוטרינר ותארו לו את אשר התרחש בדיוק המירבי.
האיבחון במצב זה חשוב מאוד וכולל היסטוריה מפורטת, בדיקה פיסיקאלית ונוירולוגית, בדיקות דם, בדיקת נוזל חוט השידרה ולעיתים גם צילומים.
לאחר ההבחנה שמדובר באפילפסיה ללא גורם ראשוני יש מספר אפשרויות:
1. הרופא יספק לכם מזרק ווליום אותו יש לתת לכלב לתוך הרקטום בזמן עווית או טיפות ווליום לעיניים. מינון ותדירות לפי הוראות הוטרינר.
2. תחילת טיפול בתרופות מונעות עווית לכל החיים:
KBR ו/או פנוברביטל
במידה והוחל בטיפול תרופתי יש לבצע לאחר תקופה מסוימת, בדיקת דם לרמות החומר התרופתי בדם. תאריך הבדיקה בתאום עם הוטרינר.
בנוסף כל חצי שנה בדיקת דם לוודא שאין פגיעה בכבד.
מספר נקודות למחשבה:
· דרוש שיתוף פעולה מלא של הבעלים, ללא טיפול מסור ועיקבי לא נצליח.
· הטיפול הוא לכל החיים.
· אסור להפסיק מתן התרופות עצמאית ובבת אחת, הפסקה מיידית יכולה לגרום להופעת העוויתות ולהחמרתן.
· מטרת הטיפול היא להורדת תדירות העוויתות ועוצמתן אך לא להפסיקם!
· חשוב להבין שהבעיה פרוגרסיבית וסביר להניח שהיא תחמיר עם הזמן.
· לתרופות שבטיפול יש תופעות לוואי של פגיעה בכבד לטווח ארוך.
· יש להרחיק את התרופה מהישג ידם של ילדים ובעלי חיים!
· בכל שינוי בהתנהגות בכלב או חריגה מהנורמאלי להתייעץ עם הוטרינר.
ד"ר מאיר ברק הנו וטרינר ואוהב חיות.
http://www.dvm1.webs.com
http://www.dvm1.webs.com